דפוס

דפוס – סקירה כוללת

הדפוס הוא טכניקה עתיקת יומין שמטרתה, יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור. רבים סבורים שהראשונים שעסקו בהדפסה היו הסינים. הסינים השתמשו בצבעים על בסיס שמן אשר נמרחו על אבן חלקה, עליה ציירו את המקור בדמות ראי. שיטה זו ידוע בשם ליתוגרפיה. על פי ספרי ההיסטוריה תהליך ה- דפוס הומצא על ידי פי שנג (Pi Sheng) בשנת 1040.

אחד מציוני הדרך החשובים בעולם ה-דפוס הייתה מהפכת הדפוס של יוהן גוטנברג, בגרמניה בסביבות המאה ה-15. תרומתו של יוהן גוטנברג הייתה למעשה שיכלול השיטה הקיימת. שכלול זה הפך את עולם ה-דפוס לפשוט, זול ויעיל יותר.

הרעיון של גוטנברג היה להפריד כל אות בודד ולצרפן יחדיו לבניית שורות של טקסט וכך לעמד את העמוד השלם (סְדָר‏). עד להמצאה זו הכינו את לוחות ההדפסה של העמוד השלם, מיחידה אחת (מעץ או מאבן), כך שלמעשה לוחות ההדפסה היו חד פעמיים ונחצבו או גולפו על ידי רבי אמנים\פסלים ובגמר ההדפסה לא ניתן היה לעשות שימוש חוזר בלוח ההדפסה.

גוטנברג שיכלל גם בתחום זה, מכיוון שהיה צורף, כלומר בעל ידע ביציקה והטבעה, הוא יצר את האותיות מתערובת מתכות מתאימה.

הספר הראשון שהודפס  במדפסת זו של גוטנברג היה התנ"ך. המצאתו של גוטנברג הוזילה את עלויות הייצור (בגלל מחזור החומרים) ודרשה כוח עבודה פחות מיומן (בגלל היציקה). תרומתו של גוטנברג לעולם הייתה הפיכתה של המילה הכתובה למוצר זמין וזול יחסית, עובדה זו גרמה להפצה של המילה בכל שכבות האוכלוסייה.

לכן יש המחשיבים את המצאתו של גוטנברג כהמצאה החשובה באלף הקודם.

טכניקות דפוס

ככלל רוב שיטות ההדפסה הישנות, בעיקר מתחום ההדפסה הישירה, משמשות כיום בתחום האומנות.

אפשר לחלק את הדפוס לשתי שיטות הדפסה עיקריות:

●  הדפסה ישירה

◄הדפס עץ - היא שיטת הדפסה וציור שבה תמונה נחרטת לתוך משטח עץ, כאשר החלקים המודפסים נשארים בגובה המשטח בעוד החלקים שאינם מודפסים מוסרים, בדרך כלל בעזרת אזמל או מפסלת. הדפסה על עץ מתאימה ליצירת מוצרים מיוחדים ברמת גימור גבוהה ביותר.

◄ליתוגרפיה (הדפס אבן) - היא טכניקת הדפסה שמקורה בסין העתיקה.יש טוענים שזו שיטת ההדפסה הראשונה. בעבר השתמשו בטכניקה זו להדפסת טקסטים כיום משמשת להדפסת יצירות אמנות ,על גבי נייר או על גבי חומר מתאים אחר,במספר עותקים מוגבל.הליתוגרפיה הומצאה בשנת 1796 על ידי אַלְוַאִיס זֶנֶפֶלְדֶר בבוהמיה והיא טכניקה המשמשת לשכפול תמונות באיכות גבוהה ובמחיר נמוך (יחסית לאותה תקופה).

◄דפוס בלט - שיטת ה- דפוס התעשייתית הראשונה, שהומצאה על ידי גוטנברג. הייתה בשימוש שנים רבות עד אשר הוחלפה על ידי טכנולוגיות מתקדמות ומודרניות יותר. הלוח נעשה בסידור ידני (סְדַר) בכתב ראי‏, עליו נמרח הצבע ועליו הונח דף בודד. ההדפסה נעשית בעזרת מכבש או גלגלת להצמדת הנייר לאותיות הצבועות והדפסת הדף.

◄דפוס משי - בו הדמות הרצוייה מועברת מבעד רשת בצפיפויות משתנות (בעבר הרשת הייתה עשויה סיביי משי, כיום הרשת עשויה סיבים סינתטיים), הרשת אטומה באזורים בהם לא רוצים שיעבור צבע. שיטה זו משמשת כיום להדפסה, בעיקר משום כמות הצבע הגדולה שמיושמת על המוצר המודפס ולכן משמשת בהדפסת מוצרים סופגים (קרטונאז`, מוצרי טקסטיל)

◄פלקסוגרפיה (פלקסו) - שיטת דפוס זו הינה תוצר של התפתחות דפוס הבלט,שיטה זו הותאמה למעשה לצורך בהדפסת מוצרים אשר אין אפשרות להדפיסם בעזרת שיטות אחרות בגלל עדינות החומרים אותם מדפיסים, בגלל הלחץ הרב שמופעל בזמן ההדפסה על המוצר המודפס. ההדפסה עצמה נעשית על ידי גלופת גומי, על בסיס חותמת משרד פשוטה. שיטת דפוס הפלקסוגרפיה הינה שיטת הדפסה על עיקרון ההדפסה הישירה,בא מודפס שטח ההדפסה בצורה ישירה מגלופה.המושג פלקסוגרפיה נגזר מתכונת גמישות גלופת הגומי.

◄דפוס שקע - שימש לשיכפולים של מקור, הכינוי של דפוס השקע היום הינו "תחריט", מהמושג חריטה. שיטה זו הינה התפתחות של דפוס האבן (ליתוגרפיה). למעשה הדמות הרצויה נחרטת על מצע רך, צבע מוכנס לחריצים ומשטח ההדפסה מוצמד לדף ועליו מופעל לחץ למטרת הדפסה. כיום משמש דפוס השקע לעבודות עיצוב ואומנות.

◄דפוס צילינדר - הינה שיטה הפועלת על עקרון ההדפסה הישירה והינה בבסיסה תוצר של טכניקת דפוס השקע. בשיטה זו הלוח הינו למעשה, גליל עשוי מתכת רכה (יחסית), כאשר על גביו נגרעת הדמות. בעבר הרחוק השתמשו במסמרי פלדה לחריטת הדמות על הגליל(צילינדר), בתקופה מאוחרת יותר השתמשו באמבט חומצות ליצירת הדמות בדומה להדפס אבן, כיום משתמשים בצריבת לייזר, כאשר גודל הנקבים ועומקם (אשר נקבעים על ידי עוצמת הלייזר) קובעים את הרזולוציה. שיטה זו עובדת על עקרונות הפרוצס. בשיטה זו משתמשים להדפסה של מיליוני עותקים. שיטה זו נחשבת לאיכותית מכולם.

◄הדפסת טמפון - שיטה נפוצה להדפסה על מוצרים עגולים כמו עטים, צנצנות, שפופרות, כדורים וכדומה.

●  הדפסה עקיפה

◄דפוס אופסט (Offset) (שטח) - שיטה שבה מועתקת דמות המקור אל הלוח . הלוח עשוי מנייר עבה או סגסוגת אלומיניום ומצופה באמולסיה, כדי לקבל את הדמות הנדרשת לוח עובר תהליך פיתוח (בדומה לתהליך הפיתוח בצילום) הלוח ועליו הדמות מוצמד אל תוף גלילי. עיקרון העברת הצבע מתבסס על דחיית מים ושמן, הלוח מקבל מים בכמות קטנה, הצבע הינו צבע על בסיס שמן שנדבק לחלקים היבשים (כלומר לדמות האמולסיה). שיטה זו נמצאת בשימוש לעבודות הדפסה גדולות, בסדר גודל של 1000-1,000,000 עותקים. זו השיטה הנפוצה ביותר כיום ומדפיסים בה עיתונים, ספרים, שבועונים, עלונים וכדומה.

 ◄הדפסה דיגיטלית -בשנים האחרונות התפתחו שיטות הדפסה דיגיטליות. בשיטה זו האינפורמציה של הדמות מועברת ישירות מהמחשב, כאינפורמציה דיגיטלית, לגליל הממגנט אליו את הצבע בהתאם למקור. שיטה זו משמשת לעבודות הדפסה בכמויות מעטות לדוגמה: שילוט רחוב, פוסטרים, ועוד.

 המאמר באדיבות: בית דפוס c-copy